רש"י על חולין ס״ב ב:א׳

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על חולין ס״ב ע״א:ט׳ רש"י על חולין ס״ב ע״ב:ב׳ »

1 חולין פתח ↗

פּוֹסְלִין בְּמֵי חַטָּאת חוּץ מִן הַיּוֹנָה מִפְּנֵי שֶׁמּוֹצֶצֶת, וְאִם אִיתָא לִיתְנֵי חוּץ מִיּוֹנָה וְתָסִיל! אָמַר רַבִּי זֵירָא: זֶה מוֹצֵץ וּמֵקִיא, וְזֶה מוֹצֵץ וְאֵינוֹ מֵקִיא.

2 חולין פתח ↗

3 חולין פתח ↗

4 צפנת פענח על משנה תורה, הלכות איסורי ביאה פתח ↗

היתה צורת האדם דקה כו'. וזה הוה ולד גמור ואף דפסקינן לקמן בהל' ג' דאין נותנין לה ימי טוהר עד שישעיר זה רק חומרא בעלמא ועיין בהך דכריתות ד' ז' ע"ב ואף דהא מבואר כאן ד' כ"ד ע"א דבעינן דוקא יד חתוכה והשפיר אין לו חיתוך ידים זה רק היכא דחזינן דהיד נגמר רק בלא חיתוך אז הוה כמו גוף אטום אבל היכא דעדיין לא בא הזמן שיגמר האברים ומ"מ הוה ולד גמור לאחר ארבעים יום אבל היכא דאיזה אברים נגמרים אז מוכח דלא הוה ולד וכעין דאמרינן בהך דבכורות ד' ג' ע"ב גבי שרוע אי משום בריאותא כו', ועיין בהך דבכורות ד' מ' ע"ב גבי כל מרבית העגלים, ועיין בהך דגיטין ד' ס' ע"א התם מיחסרא במלתא, ועיין מש"כ התוס' תמורה ד' כ"ד ע"ב גבי הך דנדמה, ועיין בהך דבכורות ד' מ"א ע"א דפריך שם גבי אנדרוגינוס ויעשה נקבות שלו חרוץ ויהיה בעל מום חזינן דאף דאנדרוגינוס אורחא הוא בכך מ"מ מקרי בעל מום ושינוי, ועיין כאן ד' כ"ג ע"ב בתוס' ד"ה שר"מ דאף דאם דמי לבהמה ס"ל דהוה לידה מ"מ מקצת אברים שאני, ועיין במש"כ רבינו לקמן בהל' י' גבי המפלת דמות נחש ומ"ש שם הראב"ד ז"ל ועיין בה"ה. אך באמת זה ודאי גם רבינו ס"ל דאם הפילה נחש אין אמו טמאה לידה ומה לנו מה שיש לו גלגל עין כאדם הרי כל נחשים כן הוא וכעין מש"כ התוס' ד' כ"ד ע"ב ד"ה המפלת וגם רבינו בהל' ח' גבי עופות לא חלק בין קריא וקיפופא וס"ל כמש"כ התוס' הנ"ל, ועיין תוס' ב"ק ד' ע"ח ע"א בהך דמקצת סימנים דומים כו', מה דפליגי שם על רש"י ותוס' בכורות ד' ז' ע"א ד"ה זה ושם ד' כ"ד ע"א ד"ה ראה משמע שם דס"ל דלא כנ"ל רק אף שהמין הוא כן מ"מ מקרי מקצת סימנים דומים. אך זה תליא בהך מחלוקת דכאן, ורבינו ס"ל דאין עליו שם ולד עבור זה והך דדמות נחש ר"ל אם כל הגוף כשל אדם ויש לו ידים ורגלים ונחש אין לו ידים ורגלים ולא דמי לבהמה חיה ועוף דשם גם להם יש להם הני אברים רק דאינם דומים לשל אדם משא"כ בנחש וצורתו הוה כשל נחש אז א"א לומר עליו שהוא נחש שהרי יש לו ידים ורגלים אך משום דבעי שהצורה יהא בו צורת אדם מפני שצורת נחש יש בו מצורת אדם והר"א ג"כ ס"ל זה רק משום דס"ל דבעי כל הצורה כשל אדם ובאמת זה תליא אם הטעם משום דאינו צורת אדם או משום דדמי לבהמה, ועיין ביבמות ד' ק"ג ע"א ברש"י ותוס' בד"ה מאן דמסגי על לוחתיא כו' שחלקו שם בין אם נחתך הרגל בין אם ישנו ומהופך והוא ג"כ כעין זה, ועיין בהך דשבת ד' קט"ו ע"א דאין הדבר פועל רק ע"י שנשתנה אבל היכא דאין בו שינוי אף דאין הדבר לא איכפת לן ועיין בירושלמי פ"א דמגילה גבי כרך וכל הסמוך דאם נחרב הכרך הסמוך לא נשתנה ועיין בהך דעירובין ד' צ"ב ע"ב דאף דגבי כרם אחד אם יש י"ב אמה פנוי יש עליו שם מחול ומותר לזרוע גבי קטנה וגדולה לא מהני זה משום דכן הוא הגדר כך ולא מקרי משתנה ויש על הקטנה שם כרם ואסור. וזהו מה דאמרינן בספרי פ' תצא פסקא ר"ל כרם שאינו עושה פירות מנין ור"ל כה"ג וכמש"כ התוס' בעירובין הנ"ל בד"ה גפנים ע"ש. או י"ל דהספרי ר"ל לאילן שיבשה עיין בירושלמי פ"ז דכלאים בהך דר"מ ורבנן ובפ"ה דביצה ע"ש. ועיין בהך דחולין דף קל"ו ע"ב אם שינוי במראה ובצמר אם הוה שני מינים ועיין בירושלמי כאן פ"ג דר"ש ס"ל דאף בצפרניו דיו אם דומה לאדם ועיין ברש"י בכורות ד' ג' ע"ב ד"ה לא דגם בצמרו כן, ותוס' שם דף ז' ע"א. אך זה רק אם השינוי הוא שנשתנה למין אחר אבל בלא זה רק שנשתנה לא מקרי שינוי ועיין בירושלמי כלאים פ"א ה"ה גבי לפת וצנון. וע"ש במה דפליגי בזה רבינו והראב"ד ז"ל בפ"ג דשם ועיין בירושלמי פ"ב דדמאי ה"א הפירות לא הלכו בו לא אחר כו' ע"ש. ועיין בהך דב"ק דף נ"ה ע"א גבי אווז ועיין בחולין דף ס"ב ע"ב ברש"י ד"ה תסיל דהיכא דאם אינה מוצצת לא הוה מין יונה, אבל אם מוצצת ואח"כ מקיא אע"ג דיונה אינה מקיאה הוה מין יונה ועיין בהך דגיטין דף פ"ו ע"ב דיש עוד מין שמוצץ:

1 פוסלין מי חטאת - אם שתו מהן מפני שאין מוצצין אלא מגביהין פיהן לאחר שקולטות את המים והמים נופלים מפיהם והרי הן כמי שנעשת בהם מלאכה דקי"ל בסמכת גיטין דף נג. שהמלאכה פוסלתן:

2 חוץ מן היונה מפני שמוצצת - ובאלו הנותרים לא נעשה מלאכה:

3 ואם איתא - דתסיל מין יונה הוא:

4 תסיל מוצץ ומקיא - ואפילו הכי מין יונה הוא דהא מוצץ ושאר עופות אין מוצצין אלא שואבין בחרטום התחתון וכיון דתסיל מקיא פוסל מפני הקיאה המעורבת והוה ליה כרוק בעלמא אי נמי משום מלאכה:

« רש"י על חולין ס״ב ע״א:ט׳ רש"י על חולין ס״ב ע״ב:ב׳ »